במהלך שירותו הצבאי בחיל ההנדסה, כאשר היה סמל מחלקת טירונים, הואשם ארז תדמור ממנהיגי הקבוצה הקיצונית "אם תרצו" בהוצאת פריטי רכוש צבאי ופריטי אמל"ח שונים. תדמור לקח אז לביתו אצבע חבלה, מאיץ חבלה, מצת לחץ ומחסניות של כדורים. הוא טען אז כי אגר את התחמושת הקליעית לצורך הגנה עצמית אם יתרחש אירוע ביטחוני או פעילות ביטחונית באזור מגוריו. באת כוחה של התביעה הצבאית הדגישה את "המעילה באמון הצבא מצד המשיב", ובעיקר את הסכנה הטמונה בעבירות שבהן נכשל, לאור העובדה כי החזיק פריטי אמל"ח בביתו, הממוקם באזור רגיש מבחינה ביטחונית, "כאשר היה מודע לאפשרות היתכנותם של אירועים חבלניים או בטחוניים בתחומי הישוב". בית הדין הצבאי גזר על תדמור 45 ימי מאסר בפועל לריצוי בעבודה צבאית, 4 חודשי מאסר מותנים למשך שנתיים והורדה לדרגת רב"ט. "מי אתה ארז תדמור" עמרי מניב, זמן ירושלים, NRG מקומי, 24.2.2010
האוליגרך מיכאל צ'רנוי מציין באתרו כי העניק לתנועת "אם תרצו" מענק כספיה. משטרה חושדת בו שנתן שוחד לאביגדור ליברמן, הוא מואשם שניסה להשתלט על בזק במרמה ומשטרת רוסיה חוקרת את מעורבותו בהזמנת רצח. בשנות התשעים הוא עשה מיליארדים בעסקי האלומיניום והתרועע עם ראשי המאפיה הרוסית. ארצות הברית ומדינות נוספות אסרו את כניסתו. שותפים עסקיים העידו כי הוא "פגע במוניטין של החברה". הוא נעצר באירופה עם מסמכים מזויפים. ואצלנו יכריע שר הפנים הבא האם לשלול את דרכונו. הכירו את מיכאל צ'רנוי, האיש שעשוי לעמוד בקרוב לדין יחד עם ידידו הקרוב אביגדור ליברמן. צ'רנוי: "אלו עלילות של יריביי העסקיים, מעולם לא הורשעתי בבית משפט", אריק וייס, NRG – כלכלה, 21.3.2009
"היטלר בעצם מילא את רצונו של אלהים: להשיב את היהודים לארץ ישראל." הדעה הזו היא נחלת הכומר ג'ון הייגי, מטיף אמריקאי נוצרי, אוונגליסט קיצוני אחד מהתורמים המרכזיים של תנועת "אם תרצו". אחת מתיאורית שלמות שהייגי מטיף להן, בשמה של "אהבת יהודים". הייגי למשל קורא לממשל האמריקאי לאפשר לישראל להתקיף את איראן. הדבר הזה, לשיטתו, יגרום למלחמת גוג ומגוג גרעינית, במהלכה יושמדו מרבית היהודים בישראל- ובסיומה, תכונן מלכותו של ישו המשיח לאלף שנה. הייגי מתגאה באתר שלו, שהעניק 100 אלף דולר לתנועת "אם תרצו". אולי המדינה צריכה לבדוק גם מאיפה מגיעות תרומות לארגוני הימין? "האנטישמי שמממן את הצדקנות הציונית", דנית גוטפריד, מערכת וואלה – חדשות, 1.2.2010
"גם אם השימוש בשמנו כי שלכאורה פיקחו על דו"ח מדעי לא מקנה לנו תחושה נוחה (אני מעולם לא ראיתי את הדו"ח ומעבר לשיחת טלפון שבוצעה עמי בשעתו, בשנת 2008, אף לא נוצר עימי קשר על ידי עורכו), הרי שבחרנו שלא לצאת כנגד מפרסמיו ועירוב שמנו בו. שכן לדעתנו החשוב ביותר בעיסוק סביב הדו"ח אינו "מדעיות" הנאמר בו אלא אמפתיה למצוקה של כותביו שיתכן ומיהרו מידי להקנות לו דימוי מדעי." כך כותב אודי לבל על הדו"ח השקרי של תנועת "אם תרצו" על האקדמיה הישראלית. מתוך דין ודברים של אודי לבל עם אבנר דה שליט שנמצאת בדף של החוקרים למדעי החברה.
לבל, דוקטור למדע המדינה במכללת ספיר ובמרכז האוניברסיטאי באריאל, נדהם מהפרסום[של אם תרצו]. הליווי האקדמי, אמר ל"הארץ", כלל שיחת טלפון אחת קצרה, שנערכה לפני כשנתיים. בשיחה הוא התבקש לתת "טיפים" לעריכת מחקר שכזה. מלבד זאת לבל לא סייע לדו"ח, מעולם לא ראה אותו, אם כי נענה לבקשת מחבריו, שביקשו להודות לו בסופו. במכתב ששלח ד"ר לבל לרשימת תפוצה של חוקרים במדע המדינה, הוא מתח ביקורת על המתודה של הדו"ח: "כמובן שלא חשנו אז, ואיננו חשים כיום, כי מדובר בעבודה מדעית". לדבריו, המחקר בעייתי שכן אפילו הוא עצמו, שדעותיו רחוקות מאוד מפוסט-ציונות, מלמד טקסטים ביקורתיים. "השאלה היא לא הטקסטים, אלא מה עושים איתם", אמר. (מתוך האגדה של "אם תרצו" וד"ר לבל", ניר חסון ואור קשתי, הארץ, 8-6-2010] להמשך קריאה…
הנה מה שכתב אייל אשכול, רכז המדיה של הארגון, בדיון על מקורות המימון הבעייתיים של הארגון.
חברים זו לא הכפשה זה נכון מאוד.
משום מה יש צדקנים שחושבים שמקור תרומות יותר חשוב ממה עושים עם התרומות האלה.
אם היטלר בכבודו ובעצמו היה נותן לנו כסף היינו לוקחים בשמחה ומשתמשים בו למען הציונות, יכולים לתקוף אותנו מהיום ועד מחר כך
אנחנו מאוד גאים בפעילות שלנו ולא משנה לנו מאיפה יגיע כסף כי אנחנו צריכים אותו. מה לעשות שאנחנו לא ממומנים עד הצוואר ע"י האיחוד האירופאי כמו שונאי ישראלאחמד טיבי יתרום כסף? ניקח!
היטלר יתן כסף? ניקח!
גולדסטון יתן כסף?… לא סביר… סביר יותר שהיטלר יתן כסף… אבל ניקח גם ניקחשיהיה לתוקפים לבריאות, המתקפה שלהם לא רלוונטית בכלל חח
אין לחבורת הבריונים הזו גבולות.
"הצעת החוק המחייבת יוצרים להצהיר על נאמנות למדינה היא חלק מטירוף לאומני שהחל ב"בופור" ויצא מדעתו ב"עג'מי". וזאת רק ההתחלה." "אם תרצו זה מה שתקבלו", משה שניצר, מעריב , 16.5.2010
"הדבר שהופך תנועה בסגנון אם תרצו למסוכנת במיוחד, הוא האופן שבו היא מנהלת את מאבקיה הפוליטיים, אופן היוצר במהותו דה-פוליטיזציה של האקט הפוליטי. תנועה כזו, המתיימרת לייצוג שלם ומלא של הגוף האתני והלאומי, מסוגלת לשרוף עד אפר את המתנגדים לה, לא בשביל להרוויח מזה משהו, אלא כי לא יעלה על הדעת שתצוץ מתוך העם התנגדות לעם." "קטכיזם מהפכני: על תנועת "אם תרצו" , דניאל רוזנברג, העוקץ, 16.05.2010.
אם תרצו פוחדים מהאמת – הם תנועה ימנית גזעית – "באוקטובר 2008 פנה יו"ר התנועה, רונן שובל, לעורכים – באמצעות דף השיחה המשויך לערך – וביקש מהם שישנו את הגדרת התנועה. זהר דרוקמן, העורכת בוויקיפדיה, הבהירה לשובל כי כדי למקם את "אם תרצו" במפה הפוליטית, "לא ניתן להסתמך רק על הגדרת התנועה בעיני עצמה". שובל לא היה מרוצה מתשובתה, וכך כתב לעורכים: "אבקש לשנות את ההגדרה… לכל הגדרה שאינה מקטלגת את 'אם תרצו' כתנועת ימין. במידה שאין לכך מוכנות, אנא הסירו את הערך של 'אם תרצו' מוויקיפדיה. המשך הדבר יאלץ אותנו לבחון אפשרויות משפטיות". עורכי ויקיפדיה מיהרו להסיר את הערך. "התכנסנו כאן כדי לכתוב אנציקלופדיה, ולא כדי לבלות בבתי משפט", הסביר באותו מקום עורך ויקיפדיה הבכיר, דוד שי. בעקבות הקמפיין האחרון של "אם תרצו", שקלו עורכי האתר לשוב ולהעלות ערך על התנועה, ולהגדירה כימנית, אולם שובל שב ואיים בתביעה. הערך לא הוחזר. "אם תרצו – לא בוויקיפדיה", אסף שטול-טראורינג, הארץ, 14.5.2010
פנינים מתוך הראיון עם ממנכ"לית משרד החינוך לשעבר ונציגה בכנסת של מפלגת המרכז ח"כ תירוש שלא קראה את דו"ח גולדסטון, אך כבר החליטה למען "אם תרצו": "ח"כ תירוש: הכול הגיוני במלחמה, אין לי מושג. אני לא יודעת מה היה שם, לא יודעת מה היה מתחת למגרש שהם היו עליו. לא יודעת, לא קראתי את דוח גולדסטון ואתה לוקח אותי למקומות שאני בכלל לא בקיאה בהם. יש את העמדה שלה (רחל ליאל – מנכלית הקרן החדשה) ואת העמדה של אם תרצו שערכו תחקיר, והם לדעתי יותר אוביקטיביים", "כל הראיון שלנו יתמקד בשטויות האלה?", עופר מתן, עיתון העיר, 13.5.2010
אם- – – כמו שאמרתי לשוטרים בחקירת התקרית: זה לא שאני מצדיק קרקוף אנשי תקשורת, ואני בכלל נגד אלימות. אבל אני יכול להבין את האנשים. הרי אפילו הצרפתים לא יכלו להתאפק כששמעו על הבגידה של דרייפוס. תרצו או זו ארצנו: מיומנו של פטריוט, דורון רוזנבלום, הארץ, 8.5.2010
אם תרצו – תנועה פשיסטית או "רק" סכנה לדמוקרטיה?, האח הקטן על פרטיות מידע וזכויות אדם אחרות, 4.5.2010.
בעקבות פרסום מאמרים שנכתבו במעריב על ידי העיתונאי בן כספית והמעידים על תמיכתו בתנועת "אם תרצו", כתב אורי שטרן מכתב המסביר את הפרת כללי התנהגות של התנועה ואת העבריינות בהתנהלותה, "תנועת "אם תרצו" מתנגדת לערכי הרצל ומגילת העצמאות"", אורי שטרן, עבודה שחורה, 22.4.2010
עידו קינן "אני כותב עליך שיר הסתה/ ואתה מתבכיין על זכויות יוצרים" חדר 404 19.4.10
גילי רעי "שכול זה לא קמפיין" אתר האגודה לזכויות האזרח 19.4.10
"או, במילים שבניון ו"אם תרצו" יהיו מסוגלים להבין: אתם לא אחים שלי. אני מסרב להיות מאומץ רטרואקטיבית על ידיכם. אני מסרב לקבל את ערכי משפחת-אדמס שלכם. כן, אני בז לכם – ואין לי שום בעיה לצחוק בפרצופכם. אם אתם פושעי מלחמה, אני אפעל לפי סדר הערכים שלי – אדם קודם כל, ישראלי אחר כך – ואפעל לחשיפת ערוותכם ולהעמדתכם לדין. אם לא בישראל, אז בחו"ל. אני אזרח ישראלי ואתם אזרחים שפועלים להחרבת מולדתי. אני מתייחס לכם בהתאם.", ואיש אחד טוען שהוא אחי, יוסי גורביץ', 18.4.2010
חיים לוינסון "תנועת אם תרצו חילקה עותקים של תפילת יזכור בנוסח חדש" הארץ 18.4.10
עכשיו, כשעברו החגים הישראליים הגדולים, אני מבקש להודות בלי ציניות, לשניים ששימחו אותי במיוחד בימי הנכאים האלה: עמיר בניון וארגון "אם תרצו": הראשון התיר את דמי ודם חברי, ו"אם תרצו" עמלים ביסודיות להפוך אותנו לבוגדים מוקעים. "ותודה לעמיר בניון", אברהם בורג, דעות – YNET, 28.4.2010
המנהג הזה, של ניכוס של הציונות, הופך להיות נפוץ יותר ויותר, אבל במצע הרעיוני של אף תנועה הוא לא בולט כמו בזה של אם תרצו, שהופכת את הציונות לסיבת עצמה ומטרת עצמה, מבלי כל תכלית חיצונית לה לבד מהיותה בלבד, ובכך מרוקנת אותה מכל תוכן ממשי ומותירה אותה כלי רטורי ריק, מסמן שאין לו מסומן, המצביעה – במקרה הטוב – על הלך רוח מסוים בקרב ישראלים באספקטים מצומצמים מאוד של חייהם, ותו לא. אגדה הוא, ואגדה יוסיף להיות, נמרוד אבישר, 24.4.2010
ועוד זאת יש לי לומר על תנועת "אם תרצו": לדעתי האישית, מדובר בתנועה פשיסטית מתועבת שיש להקיא עליה ולהקיא אותה מקרבנו. תנועה העוסקת בהסתה פרועה ושקרית לחלוטין במקומות בהם אינה מעוותת את האמת. ולטענות האחרונות של השקרנים – כן, חלק מאיתנו (כולל כאלה, אהמ, שלא מקבלים לצערם כסף מהקרן החדשה לישראל) פועלים כדי להביא פושעי מלחמה הלובשים מדי צה"ל לדין בהאג. היינו מעדיפים להביא אותם לדין בישראל, אבל במדינה שבה הפרקליטה הצבאית הראשית נתפסת על חם בניסיון לטייח רצח בדם קר של ילד בן 11, לא מאבדת את רשיון עריכת הדין שלה, לא מודחת מתפקידה ומקודמת עם עזיבתה את צה"ל לכהונת שופטת שלום – ובתפקיד זה מקבלת לשפוט האם היה או לא היה ראוי שחיילת תמסור מסמכים סודיים של צה"ל כדי לחשוף פשעי מלחמה – במדינה כזו זה לא הולך לקרות. אז כן, האג. לא טוב לכם? תדאגו שיהיה אפשר לשפוט אותם כמו שצריך פה בארץ. הנרקומן, ההומו בארון והגרוע מהנאצים, רחביה ברמן, 23.4.2010
"אם תרצו" גלשו במדרון החלקלק ממילים בוטות ומסרים קשים, הזכאים להגנת חופש הביטוי, למסרים של הסתה לאומנית אלימה ופושעת, "חופש השיסוי", ד"ר ישי מנוחין, דעות – מעריב, 22.4.2010
תנועת "אם תרצו", בעזרתם הנדיבה של עיתונאי חצר, פותחת במתקפה שנייה, שלוחת רסן יותר מקודמתה, נגד הקרן החדשה לישראל וארגוני זכויות האדם. מצבור השקרים שהיא מתבססת עליהם מעוותים סמלים מרכזיים של החברה, דבר הפוגע פגיעה קשה בדמוקרטיה בישראל. אם תרצו נהפוך לדיקטטורה, דני פילק, הארץ, 22.4.2010
"כמו הרבה תנועות ימין קיצוניות, גם התנועה "אם תרצו" מנסה להסוות את דרכה האמיתית. הפרצוף שהם חושפים כלפי חוץ שונה ממה שהם אומרים כלפי פנים. על מנת לרדת לעומקה של של תפיסתם יש לבחון לעומק את תפיסותיהם, להפריד בין אותם אלמנטים שנועדו להרדים את עירנות הציבור לבין העקרונות האמיתים העומדים בבסיסי התנועה." אם תרצו – תנועה פשיסטית, 1.5.2010
רשת ב' החליטו אתמול להקדיש את פינת ההמלצה על טיולים בסוף השבוע לסיור של קבוצת הימין הקיצוני מהאוניברסיטה העברית "אם תרצו", בשייח' ג'ראח. אותה קבוצה קיימה באותו בוקר סיור בשכונה בו נכחו "כ-7 אנשים. בעבר הפגינו "אם תרצו" בתמיכה במתנחלים בשייח' ג'ראח, ובמקרים אחרים קיימו הפגנות גזעניות נגד סטודנטים ערבים באוניברסיטאות. כל זה לא מפריע להם לרגע להציג את עצמם בתקשורת בתור "תנועת מרכז חוץ-פרלמנטרית". עכשיו הם גם חוג סיירות." "ואם אנחנו לא רוצים", שייח ג'ארח: נאבקים על ירושלים, 1.5.2010
ספי רכלבסקי "רוח רעה" הארץ 30.4.10
"בן כספית, ששימש מתחילת השנה כשופר של "אם תרצו" ופרסם כעובדות את שני הדו"חות שלהם – זה המלא שקרים וזה הטאוטולוגי – פרסם פוסט תמוה במיוחד בבלוג שלו", הסטנוגרף של "אם תרצו", יוסי גורוביץ', 30.4.2010
""אם תרצו" מאשימה אותם [ארגונים שמאלניים, הערת עורך], שומו שמיים, בשיתוף פעולה עם ה-ACLU, ארגון אפל כלשהו, בלי לדעת שמדובר ב-American Civil Liberties Union, שהוא, איך לומר, ארגון טיפה יתר לגיטימי מנוער הגבעות." אם תרצו אין זה מסובך, יוסי גורביץ', 17.4.2010
"המדים, כמו דגל המדינה וסמלה שמוגנים בחוק הדגל והסמל הם סממנים קדושים למדינה. הצבא אינו צבא פוליטי, ואסור על חיילים לטול על עצמם משימות פוליטיות. ההתחזות לחייל, לאוטוריתה צבאית, היא כה פסולה כי היא נוטלת מהמדינה את הסמכות העיקרית שלה: הסמכות להפעיל אלימות (גם אם שלא בצדק). עצם ביזוי המדים על ידי הכנסת מעורבותם למשחק הפוליטי פוגע בקדושתם. אנשי אם תרצו חצו את הגבול הזה ועברו על החוק.", "אם תרצו: מתנועה פאשיסטית לארגון פשע", יהונתן קלינגר, 16.4.2010
"המתקפה הפאשיסטית על חופש הביטוי והמחאה בישראל צוברת תאוצה. מסע ההכפשות נגד הקרן החדשה לישראל והדבקת התווית של "בוגדים" על כל הארגונים הקשורים בה – כל אלה הם ביטוי חמור נוסף לניסיון המאורגן והמתוכנן של הימין הקיצוני לבודד את שוחרי הדמוקרטיה ולהציג את תומכי השלום ללא כיבושים כ"אויבי המדינה". המסע התקשורתי האישי נגד פרופ' נעמי חזן, יו"ר הקרן החדשה, מוסיף למסע הזה מימד של דה-הומניזציה, המקובל בתעמולה פאשיסטית." גילוי דעת הלשכה הפוליטית של מק"י: יהודים וערבים – יחד להגנת הדמוקרטיה!, חד"ש: בונים שמאל חדש, 4.2.2010
"משרד החינוך שסער עומד בראשו גם נזף בעדנה רש מורה לספרות בתיכון בהרצלייה על שלימדה שירים של יונה וולך. ואתמול היה שר החינוך אורח כבוד ונשא דברי ברכה בכנס החגיגי של תנועת הימין המקרטיסטית "אם תרצו", התנועה לא יכלה לחלום על אדם מתאים יותר לממש את חזונה במערכת החינוך. אני מניח שאם גדעון סער היה שר מטעם ש"ס, או שר מתנחל מ"הבית היהודי", הוא היה זוכה מהתקשורת הישראלית לכינוי "פשיסט" או נציגו של אחמניג'ד בשולחן הממשלה. אבל שר החינוך החילוני שלנו הוא מיסטר קלין, יש לו את חיתוך הדיבור הנכון, ההון התרבותי הראוי ולאחר שהוא נואם בכנס "אם תרצו", הוא יוצא להירגע בפאבים הנכונים שם הוא פוגש חלק מהעיתונאיות והעיתונאים הליברליים שלנו, מטובי ידידיו.", שר החינוך מטעם "אם תרצו", ד"ר יוסי דהאן, העוקץ, 23.3.2010
קרבס שירי "אם תרצו – אין זו דמוקרטיה" המכון לדמוקרטיה 23.3.10
"יו"ר תנועת אם תרצו, ממומנת בין השאר על-ידי אנשים שטוענים ש"היטלר מילא את רצון האל"", אם תרצו – ברור שזה פאשיזם, שוקי גלילי, רשימות, 12.3.2010
"נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק נאם בצהריים (ג') בכנסת במסגרת כנס בנושא "מאבק דמוקרטיות" והזהיר מפני פגיעה בדמוקרטיה בישראל. "איננו רשאים להניח את המשך קיומה של הדמוקרטיה בישראל כדבר מובן מאליו", אמר ברק. "הטענה שזה אינו יכול לקרות אצלנו אינה נכונה. הכל יכול להיות. אם זה קרה בגרמניה של קאנט, הגל ובטהובן, זה יכול לקרות בכל מקום. גם אם לא באותה עוצמה מבעיתה." אהרן ברק: הדמוקרטיה בישראל לא מובנת מאליה, אריק בנדר, מעריב, 23.2.2010
"בימים האחרונים הצליחה תנועה שמכנה את עצמה בשם "אם תרצו" להעלות את עצמה לכותרות בדרך הקלה, דהיינו, בהסתה פרועה ומלווה בקריקטורות בעלות אופי אנטישמי בוטה כנגד ה"שמאלנים" האלו מהקרן החדשה לישראל ובאופן ספציפי כנגד העומדת בראשה, הח"כית לשעבר נעמי חזן""", אם תרצו, יונית מוזס, 3.2.2010
"תנועת "אם תרצו" פרסמה מחקר על מעורבות ארגוני "הקרן החדשה לישראל" בעיצוב מסקנות דו"ח גולדסטון, ומאשימה אותם בגרימת נזק חמור למדינה. גם בכלי התקשורת ובכנסת מאשימים את הארגונים בפגיעה באינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. "קשב" מנתח את הכשלים המבניים של המחקר ואת העובדות שלא סיפרה התקשורת על זהותם ומניעיהם של מחבריו", קשב: מרכז להגנת הדמוקרטיה, 1.2.2010
תנועת "אם תרצו" מאשימה את "הקרן החדשה לישראל" במימון ארגונים אנטי-ציוניים, אך בינתיים נהנית מתרומות המגיעות ממטיף אוונגליסטי שסבור כי "היטלר מילא את רצון האלוהים", האנטישמי שמממן את הצדקנות הציונית, דנית גוטפריד, מערכת וואלה, 1.2.2010
על חלק מהכשלים בדו"ח עמדתי כבר בפוסט הקודם בנושא, אבל לא על כולם ואפילו לא על העיקריים שבהם. לא זו בלבד שכל הכשלים שיובאו כאן הם כשלים מהותיים בנתונים, באופן ניתוחם ובחלוקתם, ולא זו בלבד שדי בכשלים הללו כדי להכריז על הדו"ח של אם תרצו כעל בדיחה עצובה, אלא אף זו: שהתמונה המצטיירת מקיומם של כל הכשלים הללו כולם היא תמונה של דו"ח מוטה מראש וחסר הגינות, ודי בו כדי לפקפק בכל פרסום של התנועה הזו עד עולם. "כן, זו אגדה", נמרוד אבישר, 12.2.2010
הקרן החדשה לישראל פרסמה השבוע דו"ח מפורט, תחת הכותרת "אם תרצו, נמציא לכם עובדות" בו היא מכחישה את הטענות שהועלו במסמך של תנועת "אם תרצו". הדו"ח נכתב על ידי ד"ר אמיר פז פוקס. מרצה למשפטים בקריה האקדמית אונו ובאוניברסיטת תל-אביב, מומחה לזכויות אדם, חבר הנהלת "במקום" ומנהל פרויקט "מדינת הרווחה החדשה" באוניברסיטת אוקספורד. ד"ר פז פוקס מציג בדו"ח שלו נוכחות וטיעונים שלדבריו מוכיחים כי המסמך שהפיצה תנועת "אם תרצו" מסתמך על "עיוות והשמטה שיטתיים של עובדות". "אם תרצו, נמציא לכם עובדות", ד"ר יוסי דהאן, 20.2.2010
הפרכת דוח "אם תרצו" משפט אחרי משפט, יריב מוהר, רשימות, 9.2.2010
"קשה שלא לחבב את תנועת "אם תרצו". בתור סמולנים עלובים שמעריצים את תנועת החמאס והחיזבאללה, אנחנו לא יכולים שלא לאהוב תנועות שפלות השטופות אמונה אבסולוטית בצדקת הדרך ושנאה עיוורת לכל אדם ביקורתי (דהיינו בוגד). אז איך לא נאהב את "אם תרצו"? רק בנקודה אחת האבסורד שבקמפיין הזה הופך למבעית, צפו בשקר שקוף ונבזי המעיד היטב על הטיפוסים מאחורי הקמפיין.", אם תרצו פאשיזם, יריב מוהר, 31.1.2010
אמיר פוקס "אם תרצו נספר לכם אגדה" אתר הקרן החדשה לישראל
"תנועת "אם תרצו" מבקשת להגדיר את הציונות מחדש כאידיאולוגיה של הישיבה בשטחים. סיסמתה היא "להחזיר את הציונות למרכז", אבל ראשיה הם אנשי ימין מובהקים, שהיו פעילים במאבק נגד ההתנתקות. אחד מהם טען במאמר לערוץ 7 כי מי שאינם מכירים ב"זכות מוסרית" להחזיק בשטחים, יתקשו "להמשיך ולקרוא לעצמם ציונים". רוב פעילויות התנועה מכוונות באופן אישי נגד ערבים ואנשי שמאל יהודים, כלומר מכוונות להשתקת דעות המצויות מחוץ לקונצנזוס החדש שהיא מבקשת ליצור. שהרי ככל שהעולם הערכי חלול ושברירי יותר, כך דעות מתנגדות נתפסות כמאיימות ומסוכנות … "אם תרצו" היא אולי תנועה שולית, אבל פניה הם פני העתיד האורב לפתחנו אם לא נתנער מרוחות התבוסתנות. הטיעון שאפשר לשמוע עכשיו הן מפלסטינים והן מיהודים-ישראלים הוא שהסכמי אוסלו נכשלו, והוכיחו שלא ניתן להגיע להסכמה עם הצד השני. זה טיעון ילדותי של מי שניסה לצאת מהבוץ פעם אחת, והסיק שאין טעם לנסות עוד ומוטב לחיות שקועים בו עד צוואר…" החיים בבוץ כאידיאולוגיה, יפתח אלעזר, דעות – YNET, 3.5.2009
Information
Im Tirtzu Launches $600,000 Libel Suit Against Israeli Peace Activists, Richard silverstein – Tikon Olam, 25.4.2010
Still, for three weeks, Im Tirtzu plastered billboards across the country with posters featuring a crude caricature of the New Israel Fund president, Naomi Chazan. The posters depicted her with a horn attached to her forehead (in Hebrew, the word for fund also means horn) and bore the legend “Naomi Goldstone Hazan.” Perhaps the most alarming sign to rights advocates was a preliminary vote in Parliament supporting a bill that called for groups that received support from foreign governments to register with Israel’s political parties’ registrar, which could change their tax status and hamper their ability to raise money abroad. It swept a preliminary vote in the 120-seat Parliament in February with 58 in favor and 11 against.” Israeli Rights Groups View Themselves as Under Siege, Isabel Kershner, The New York Times, 5.4.2010
"In its counter-report, the NIF calls the Im Tirtzu report “a series of lies, manipulations and distortions which stem from the amateur research methodology and the systematic intention to adapt the ‘facts’ to the conclusions that had been reached beforehand", NIF Publishes Response Report to Accusations, Elad Benari, Shalom-Life, 23.2.2010.
"Anyone who has actually taken the time to study Herzl, actually read what he wrote, couldn’t avoid being appalled by the actions taken by the group Im Tirtzu. This is a fanatically nationalist group whose target is the voice of dissent and democracy in Israeli society. Nothing could be more anathema to Herzl. But Im Tirtzu, in the end, is only a catalyst. The real threat to Israeli democracy manifests when the Knesset decides, on the basis of the media frenzy Im Tirtzu could whip up with the help of its friends at Ma’ariv, Israel’s second-largest newspaper, to open an investigation into the actions of groups funded by the New Israel Fund." The Perversion of Theodor Herzl, Moshe Yaroni, ZEEK Magazine.
"The Israeli government and its right-wing supporters have been waging a “McCarthyite” campaign against human-rights groups by blaming them for the barrage of international criticism that has followed Israel’s attack on Gaza a year ago, critics say."Israel’s new ‘attack on freedom of speech’, Jonathan Cook, The National, 21.2.2010
אם תרצו - כל האמת 